פרשוב, סלובקיה

כאשר הגיעה אימא לעיירה, חפשה יהודים ע"פ סימן ההיכר של הטלאי הצהוב, אך לא היו כאלה בנמצא. נאמר לה שרב היהודים הובלו בטרנספורטים לאושוויץ.
אימא שהכירה היטב את המקום עברה בין הסמטאות וההריסות, ולפתע שמעה קול פונה אליה בסלובקית: "מהיכן את? מי את?" כנראה שלפי הופעתה נראתה זרה ומוזרה! אימא בכוחותיה הדלים התגברה ואמרה "אני עוברת אורח, באתי לחפש קרובים", והקול ענה לה: "אם לא תימלטי על נפשך יהרגו אותך". אימא הביטה כה וכה, ואכן עיר רפאים. היא זינקה לאחת הפינות, הביטה לשמים וחשבה, "אלי מאין יבוא עזרי?"
ולפתע ראתה איש הגורר עמו שלושה אנשים צמודים וכפופים. אימא, שכידוע החליטה שהגורל נרשם מזה זמן רב, הצטרפה אליהם ושאלה לפשר הקבוצה המוזרה. התשובה הייתה כי זהו מבריח ואם תתני לו את כל אשר את יכולה, הוא אכן יבריח אותך את הגבול. אימא, אשר עמדה בחוסר כל, אמרה: "אבל אין לי!". האיש קירב אותה אליו ואמר כי יציג אותה כאשתו. ואכן יחד עברו כולם את הגבול. גם הפעם אמרה אימא: "אצבע אלוקים היא".
מכאן הגיעה לקושיצה.