ספר זה נכתב בהנצחה לדור שהיה ואיננו עוד. הדברים הרשומים בו, "ארוזים" במוחי מאז היותי קטנה בבית הורי. עם כל כף מרק, נשמתי, ספגתי יהדות שואה. ספר זה מהווה מצבה ואבן זיכרון לבית אמי ואבי, וכתב עדות לילדי. ספר זה בא להראות את המעין ממנו שאבתי כוחות נפש עילאיים בתחום עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.
מכאן ילמדו ילדי, שאבי ואמי זיכרונם לברכה בחרו לעלות לארץ ישראל מתוך ראיה ציונית אמיתית, כי זהו מקומו של העם היהודי, ואין לו מקום אחר בעולם.
אני תקווה כי לאחר קריאת ספר זה יבינו ילדי, כי מדינת ישראל היא ביתם הפרטי וביתם הלאומי, של העם היהודי.